טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT – Cognitive Behavioral Therapy ) נולד באמריקה בשנות ה-80.
זהו טיפול פשוט ויעיל, מובנה, אופטימי ואקטיבי, בו למטפל תפקיד פעיל בתכנון, בלימוד ובהנחיה של מערך הטיפול.
האימרה הידועה "אלוהים, תן לי את השלווה לקבל את מה שלא ניתן לשנות, את האומץ לשנות את מה שניתן לשנות ואת החוכמה להבחין בין השניים", ממחישה את הדגשים השונים של הגישות. בעוד המטפל הדינאמי שם דגש על התבוננות וקבלה, ממקד מטפל קוגניטיבי התנהגותי את מאמציו בשינוי.
היכולת להבין ולקבל את מי שאנחנו, את המגבלות שלנו ואת מניעינו הסמויים, היא מהותית לנפש, אך ללא ספק, בסופו של דבר, יש לאזן את התובנה עם עשייה. העשייה בטיפול קוגניטיבי התנהגותי חלה על המטופל ועל המטפל כאחד. שניהם ביחד מתכננים, מחפשים, מתניעים ושואפים לחולל שינוי.
פירוש המושג "קוגניטיבי" הוא "תודעתי". הבדל נוסף בין הגישות קשור בתת- מודע ובחשיבותו בטיפול. בעוד שבגישה הפסיכודינאמית לתכנים לא מודעים חשיבות מרכזית בטיפול, טיפול קוגניטיבי התנהגותי מנסה להשפיע על תכנים המצויים בתודעה כמו גם על דפוסים גלויים של התנהגות.
המושג טיפול קוגניטיבי התנהגותי מאחד שתי גישות טיפוליות: הגישה ההתנהגותית והגישה הקוגניטיבית.
טיפול התנהגותי
(ביהייביוריסטי) הוא טיפול פסיכולוגי המתבסס על תיאוריות למידה. ההנחה המרכזית היא כי הפרעות נפשיות אינן מחלות אלא דפוסי התנהגות והרגלים לקויים שנלמדו במהלך החיים. מטרת הטיפול היא שינוי דפוסי ההתנהגות ומאגר התגובות של המטופל תוך שימוש בשיטות הקשורות ללמידה.
טיפול קוגניטיבי
הוא שיטת טיפול המניחה כי מקורן של הפרעות נפשיות הוא בדפוסי חשיבה לקויים, המעוותים את תפיסת המציאות שלנו. אם למשל, יש לאדם נטייה לחשוב שהוא עתיד להיפגע בכל פעם שקיים סיכוי שייפגע (כאב הבטן שלי איננו כאב טבעי וחולף אלא מבשר על מחלה אנושה, דווקא אותי יסדרו, אין ספק שאכשל במבחן הקבלה, עם אף כזה אף בחורה לא תרצה אותי), ישפיעו מחשבותיו לרעה לא רק על התנהגותו אלא גם על הרגשתו ויגרמו לו לחוש חרדה, ייאוש ודיכאון.
מטרת הטיפול היא זיהוי דפוסים והרגלי חשיבה לקויים והקניית דפוסים יעילים במקומם.
בשנות ה- 80 מוזגו שתי השיטות לשיטת טיפול קוגניטיבי התנהגותי. שיטה זו מתמקדת בשינוי דפוסי החשיבה וההתנהגות של המטופל תוך שימוש בשיטות למידה, זיהוי פרשנויות, אמונות ודפוסי חשיבה לא יעילים והקניית דפוסים יעילים במקומם, כמו גם שימוש בשיטות הרפיה ובחשיפה מבוקרת למקור הפחד.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי נמצא יעיל בטיפול בהתקפי חרדה ובמגוון הפרעות הקשורות לחרדה כמו חרדה חברתית, חרדת בחינות, חרדת נהיגה, חרדת טיסה, פוביות שונות, הרגלים כפייתיים ועוד.
הטיפול המתבקש בדרך כלל בבעיות מסוג זה הינו קצר מועד וממוקד (שבועות עד חודשים ספורים) אך ניתן לשלבו בטיפול מעמיק יותר. כמו כן, ניתן לשלב בטיפול קוגניטיבי התנהגותי כלים טיפוליים כמו דמיון מודרך, פסיכודרמה, קלפים טיפוליים, EMDR ועוד.
מייקל ג'ורדן קלע היטב לרוח הגישה הקוגניטיבית התנהגותית:
"החטאתי יותר מ-9,000 זריקות בקריירה.
הפסדתי קרוב ל-300 משחקים.
26 פעם התבקשתי לקחת את הזריקה האחרונה והמכריעה במשחק ופספסתי אותה.
נכשלתי פעם אחר פעם בחיי וזו הסיבה שאני מצליח!"
לחקור ולשנות דפוסים לקויים, לעדכן פרשנויות, להישאר רגוע, להמשיך ולהיחשף, להתאמן וללמוד מטעויות.
סרטון פרסומת של מייקל ג'ורדן עבור חברת Nike: